עשר המכות נוסח עדות אשכנז

ערב פסח 2015. ואני חושבת על חג החירות...

האם באמת יצאנו מעבדות לחירות? או שמא החלפנו עבדות אחת בעבדות אחרת?

כי ברוב הימים בשנה אני לא מרגישה בת חורין... גם אם אני מוותרת על עבדות הפרנסה והבית, אני תמיד אשאר עבד לבנותיי או ליתר דיוק, לאמא שהחלטתי להיות.

ומה עושות פולניות בליל הסדר? כמו בכל השנה. מתלוננות!. אז לכבוד החג הבא עלינו לטובה, ריכזתי עבורכם את עשר המכות - הגרסה ההורית הפולנית שלי:

1. דם - זה שעולה לי לראש כאשר אני שומעת את המשפט "אמא, משעמם לי". האם נהפוך לליצנים של ילדינו? ברור שכן! בכל יום מחדש!

2. צפרדע - או במקרה שלי עז. ימי הולדת של ילדים אחרים. כמה פסטיבלים, ג'ימבורי והפעלות ילד אחד יכול לגמוע בשנה? או! טוב ששאלתם! כמובן כמספר הנקניקיות היכולות לבוא אל קירבו, ולהכפיל במספר הילדים בכיתה. אז בקיבוץ זה בחזקת שתיים. אם לא הצלחתם לחשב, תקפצו ישר ל-8.

3. כינים - ממש כמו אלה המקראיות שאנו שולים מראשם של ילדינו, המכה ההיסטורית שלי היא נצנצים! מהם באמת לא ניתן להיפטר. אלה לא כינים או תולעים שבתכשיר פלא נעלמים ועוברים לעולם שכולו טוב. אלה אויבים אימתניים שיופיעו לכם על המצח בדיוק באמצע הישיבה הכי חשובה.

4. ערוב - אז בערוב היום אני מנסה, ככל ההורים התשושים באשר הם, לגרור את בנותיי למקלחת. "לא בא לי". "לא עכשיו". כשהיו יותר קטנות זה היה "את לא מחליטה עלי". ולאחר קרבות ואיומים חסרי תועלת, אני כמובן מרימה ידיים... עוד מכה! כמה אפשר עוד?! שלח כבר את עמי!

5. דבר אחד או שניים או עשרים. "אמא, תקני לי!" חומרנות של ילדים. המכה של המאה ה 21 בעידן השפע. הכל זמין. הכל אפשרי. רק המצלצלין המרשרשין שבכיסי הולכים ופוחתים ממש כשם שהדבר המית את החיות המקראיות...

6. שחין - או כל מחלה אחרת... אם יש דבר אחד גרוע יותר מילד בריא קופצני ומלא אנרגיות כאשר אני עם מיכל דלק ריק, זה ילד חולה. מחול השדים הלוגיסטי המתחולל בין צמד הורים גרושים יכול לספק חברה סלולרית לשנה שלמה. וגם חברות התרופות לא מתלוננות... העיקר הבריאות...

7. ברד - ממש כמו הברד הנופל עלינו משמים כך כמות קבוצות הוואטסאפ וההודעות מהן המושתקות כברירת מחדל. כמובן מושתק אולם חייבים להתעדכן. ואיך זה שהילדה שלי לא מופיעה בתמונות? אולי קרה לה משהו? אולי היא במצוקה??? וואטסאפ כיתתי, חוגי, קבוצתי, תת קבוצתי רק לבנות, תת קבוצתי לאמהות שמתכחשות לשוויון הורי, תת הורי, תת רמתי ותת עורי. עד לשם הם כבר חדרו אצלי :-(

8. ארבה - או הרבה. הרבה מטלות. יותר מדי. הסעות. הלוך וחזור. ושוב. ולחברה. ולגרוש כי שכחנו שם את הדובי. וכמות שיעורי הבית שאני מקבלת מהמחנכות של בנותיי. הרבה זה אנדרסטייטמנט. נשנה מעתה את שמו להמון, או מלאנתאלפים בפי בנותיי.

9. חושך - או בשמו המקובל "החופש הגדול". האם גם לכם נהיה חושך בעיניים ביום שמגיע התאריך המקולל 1.7? זו מכה קשה במיוחד הנמשכת חודשיים ומיד כאשר כבר חשבנו שהיא הסתיימה, היא מהתלת בנו ומכה בשנית (איזה כפל משמעות מתוחכם!) עם חופש סוכות, חנוכה, פסח והמכה החדשה של משרד החינוך, הלא היא "הגשרים". אז שימו חגורות בטיחות, חופשת הפסח, הנה אנחנו ממריאים!

10. מכת בכורות - עדיין מחכה לה. למכה הנצחית של גיל ההתבגרות. זו הנמשכת כמה שנים טובות...חברותיי כבר חוו ובקושי שרדו ונותרו בחיים לספר לי על כך. מהסיפורים זה ממש "לא בא לי". אולי אפשר להזדכות עליהם לפני זה? מישהו??

אחרי שהגדרנו מחדש את מונחי עבדות ומכות מצרים, נשבח את החג בשל מטעמיו, המשפחתיות שבו והעונה החביבה עלי שהוא מביא עמו.

תשורה ממני אליכם - מתכון של עוגת פסח מנצחת גבוהה וטעימה:

להקציף:

8 חלבונים

1 כוס סוכר

לערבב:

8 חלמונים

1 כוס סוכר (נוספת)

1 כוס פקאנים

1 כוס קוקוס

5 כפות קמח מצה

3 כפות קמח תפוחי אדמה

1 שקית אבקת אפיה

100 גר' שוקולד מריר מרוסק

מיץ מ- 1.5 תפוז

1/4 כוס שמן

להוסיף את הקצף ולאפות בחום בינוני 40-45 דקות.

אאחל לכולכם חג פסח שמח ופורח, וללא תלונות!