7 כללי זהב לניהול פרידה זוגית

את חיי החדשים כגרושה התחלתי לפני מעל שש שנים. עם המון חששות וקשיים. איזה חששות? על מי אני עובדת? פחדים קיומיים וחרדות מלווים באבל על פירוק המשפחה ואובדן החלום של לגדל את בנותיי יחד. במסע הזה ליוו אותי המון חברים. שותפים לדרך שלי. שותפים המאמינים בשוויון הורי ובזכות שני הורים לגדל את ילדיהם המשותפים בכבוד. היום אני גאה לארח בבלוג שלי את יאיר קנאי, חבר יקר:

"אני יודע שזה נשמע מוזר , אבל בסופו של דבר גרושים יכולים להיות חוויה מעצימה. עכשיו אני אומר את זה, אחרי שהתחתנתי מחדש , אחרי ש"ניצחתי" בקרב על המשמורת, אבל גם בימי ההלם הראשוניים היה לי ברור שאת המשבר הנוראי הזה אני לוקח למקום של צמיחה מחודשת.

ובאמת לא רק שהתקדמתי, אלא גם למדתי הרבה. לא רק לחנות ברברס (ברור שעד היום לא הגעתי למיומנות הנהיגה המושלמת של גרושתי ) או להרכיב רהיטים (כשהיינו נשואים לא ידעתי איך להחזיק מברג), אלא גם למדתי המון על דינאמיקה משפחתית . בחמש השנים האלה קראתי כל כך הרבה פסקי דין, שמעתי כל כך הרבה סיפורים של גרושים וגרושות והגשתי הרבה מאוד טישו לעיניים זולגות דמעות. טוב, יותר מחצי מהטישו היו מיועדים לעיניים שלי כמובן.

אז מה למדתי? קשה לסכם את הכל אבל אפשר לנסות. ובנקודות כמובן:

1. ההתחלות תמיד קשות הימים הראשונים הם הכי קשים אבל גם הכי גורליים. חשוב מאוד להתנהל בהם נכון. גירושים (כמו נישואים) הם תהליך שמורכב מהרבה מאוד אמוציות שמעורבבות ומשפיעות על הרבה דברים פרקטיים. אלו הרגעים שהאמוציות בהם בהילוך גבוה –הכחשה, חששות מהעתיד , תחושת כישלון, כעס, אכזבה, רצון לנקמה ועוד. חשוב להתמודד עם רגשות אלה ולתת להם מקום, אבל לא לתת להם לנהל את הצעדים הפרקטיים הכל כך חשובים שאתם צריכים לעשות. עצה זו יכולה לחסוך לכם הרבה מאוד כסף.

2. מקהלת המעודדים בתקופה זו יש צורך גדול לפרוק ולשוחח. תעשו לעצמכם ולילדים שלכם טובה ותבחרו בקפידה את האדם שאתם מתייעצים עמו (והי! זה ממש לא קל, כי חלק מהחברים שלכם דווקא ברגעים אלה יתחילו לעבור לצד השני של הכביש כשהם רואים אתכם. לא ידעתם שגרושים זאת מחלה מדבקת?). תזהרו בעיקר מבני משפחה שהמפלס הרגשי שלהם לגבי הגירושים גבוה משלכם, כמו הורים ואחים, או כל מי שהדרך שלו לעזור לכם היא "לחמם" אתכם בסגנון "תראה לה מה זה!", ו "תקרעי אותו בהוצל"פ". גירושים, למרות שאינטואיטיבית זה לא נראה כך, הם לא משחק סכום אפס. מעולם לא ראיתי ג'ריקן בנזין שמכבה מדורה.

3. לא לחסוך ולהתייעץ טולסטוי זצ"ל טבע את המשפט האהוב והמפורסם "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, אבל המשפחות האומללות אומללות כל אחת בדרכה שלה". אז מה שטולסטוי הגאון לא ידע אבל צדק בו הוא שהשוני הזה משמעותי גם מבחינת החוק והצעדים הנכונים שיש לעשות. בקיצור, אני מסתבך בניסיון שלי להגיד שרבאק, אל תחסכו על עורך דין ותתייעצו לגבי המקרה הספציפי שלכם. לא, העצות של דוד שלום לגבי מה שקרה לו בבית הדין הרבני של טנטורה כשהוא התגרש בחמישים וחמש לא בהכרח רלוונטיות לכם! גם לא מה שכתוב במדור "איך תקרעי לבעלך את הצורה" ("אין לראות במדור יעוץ משפטי") שקראת במספרה בז'ורנל נשים ידוע (תמונה מהממת של עורכת הדין צמרת שכתבה את הטור) . גם ידע עממי שעובר מסבא לבן כמו "לגבר עדיף בית דין רבני" (לא תמיד) או "אישה שבגדה מאבדת את הילדים" (אולי באיראן ביחד עם אובדן החיים) הן עצות מאוד גרועות. גם העצה הזאת שווה לא מעט כסף.

4. לכו לגישור ותבחרו מגשר נכון את העצה הזאת הכי קשה לי לכתוב כי פה אני אישית נפלתי. התחלנו טוב – הלכנו למגשרת שקיבלתי עליה המלצות טובות – אבל הגענו למגשרת עם הסכם ויצאנו לבתי משפט עם סכסוך שפירנס עורכי דין, וחבל (לנו ולילדים שלנו חבל. לילדים של עורכי הדין שלנו דווקא סבבה). זה לא יאמן כמה כסף ועוד יותר מזה כמה סבל אפשר לחסוך בגישור טוב. אני מכיר את המספרים והם בלתי נתפסים אבל זה לא רק הכסף והמחיר האנרגטי העצום שגובה הליך משפטי, אלא בעיקר התוצאה הטובה לאין שיעור שגישור יכול להביא. גישור טוב עדיף גם ברמת המחיר, גם ברמת התהליך וגם ברמת התוצאה.

5. הקדם תרופה למכה לא רק שלא צריך לחכות למשבר כדי להכין הסכם – עדיף לא לחכות. אין כמו הסכם קדם (או תוך כדי) נישואים. אנחנו לא במאה החמש עשרה ולא באיראן ולא בבית הדין הרבני בטנטורה בחמישים וחמש, והאמונות התפלות כאילו עריכת הסכם כזה גורמת לערעור הנישואים הן שטויות בריבוע. שנים שאני מבטח את הבית שלי ועד היום (טפו טפו) הוא לא נשרף ולא נהרס ברעידת אדמה. אף אחד גם מעולם לא רמז לי שהעובדה שיש לי ביטוח חיים מעידה על משאלת מוות. לכו לבעל מקצוע ותנסחו כבר עכשיו, כשהאהבה עוד פורחת, את מה שיהיה לכם קשה יותר לנסח על הבריקדות. גם פה אני מציע לא לחסוך וללכת לאיש מקצוע אמין כי הסכם גרוע זה נזק נוראי.

6. במשפחות חד מיניות

הגירושים גם גרמו לי לשים לב ולחשוב על כל מיני דברים שלא שמתי לב אליהם קודם. אחד הדברים המרתקים שלמדתי עליו קצת יותר הוא משפחות חד מיניות (לתל אביבים זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל בתור ירושלמי זה פחות ברור מאליו לצערי). הליכי הפרידה של זוגות כאלה מורכבים יותר מבחינה חוקית מאלו של זוגות הטרוגניים (טוב גם הנישואים והלידה מורכבים יותר אז למה שגרושים יהיו אחרת) אבל האמוציות החזקות, הסכנות, האימה והיכולת לאמלל ילדים ומבוגרים לא שונים מבכל מקרה אחר. דווקא כאן חשוב עוד יותר ללכת לגישור ובמיוחד ללכת לגישור אצל מי שמכיר את החוקים והצרכים הספציפיים של המשפחה וקהילתה.

גרושים הם לא חוויה נעימה, הם לא מסוג הדברים שאימהות מאחלות לילדים שלהן או שילד חולם לעשות אותם "כשיהיה גדול" אבל הם יכולים להיות משבר בונה ומלמד שמאפשר צמיחה והתחדשות או מלכודת נוראית של ייאוש ומרמור. ומרמור, כידוע, מזיק מאוד לעור הפנים. "

עד כאן ידידי היקר, יאיר קנאי, עם המלצות לעור פנים חלק ומתוח.

אני מוסיפה טיפ נוסף אחרון משלי שמי שמכיר אותי יודע שהוא בדמי ובנשמתי:

7. הורות שוויונית

בני/בנות זוגכם לשעבר היו מספיק טובים כדי להביא עמכם לעולם את הדבר היקר ביותר – ילדיכם. הם אולי לא היו בני זוג מתאימים, אבל מגיע להם להמשיך להיות הורים לילדיכם. זה הדבר הטוב ביותר לילדים, במיוחד כשהם עוברים משבר בפירוק הבית והמשפחה. תאפשרו להם להיות הורים. תשתפו במידע, תשתפו בהתלבטויות, תעבדו על התקשורת. גם כאן המגשר יכול להיות אפשרות נהדרת לפתרון מחלוקות. דאגו למגשר טוב שיחשוב עמכם גם על נושאים שאולי כרגע לא בראש מעיינכם אבל עלולים לצוץ בעתיד.

תודה ליאיר על הפוסט המאיר. מאחלת לכולכם שנה טובה, שנת שלום, שקט והורות מספקת.

חן