קור ויובש? לא עוד!

סופסוף חורף! אני אוהבת את הקור ואת הגשם. אוהבת בעיקר את שמיכות הפוך ואת ההרגשה המשפחתית החמה. אוהבת סירי מרק ותה חם עם עוגיות. האמת? פעם אהבתי את הקור. היום קצת פחות. מאז שהשלתי ממשקלי 40 קילו כבר לא כל כך כיף הקור. הוא חודר לעצמות ונראה ששום שכבת בגדים נוספת לא ממש תחמם. משורוולים (אנשים שעברו ניתוח קיצור קיבה מסוג שרוול – כינוי מצחיק.. אבל התרגלתי) רבים סובלים מהקור. זה דבר מאד ידוע ואיך שמתחילות רוחות עונת המעבר, מתחילים כולם להתלונן כמו עדת פולנים מצויה. אבל אלה באמת צרות של עשירים! קר לך? סימן שהצלחת להגיע למשקל שבו לגוף קשה יותר להתחמם. סימן שהשלת ממשקלך מספיק שכבות שומן...

אז מה אני עושה כדי להתחמם?

1. חם בלב - דואגת שיהיו לצידי משפחה וחברים. דואגת להיפגש בבתי חברים. לבשל ולהתחמם יחד.

2. חם בנשמה – הבנות שלי לא תמיד מסתדרות ביניהן. יש תקופות שהן ממש בכסאח מתמיד. אז החורף הוא הזדמנות מצויינת לשבת לפעילות משפחתית שקטה יחד – לצייר, לאפות ולהקשיב זו לזו.

3. חם בבטן – אין כמו תה ועוגיות כדי לתת הרגשה אמיתית של חום על הלשון ובבטן. אני גרופית של תה. כנראה שבטעות לא נולדתי באנגליה מראש בת 70. גם בעבודה אני נוהגת לעשות הפסקת תה בצהרים. נהנית לטעום ולנסות סוגים שונים. לאחרונה גיליתי את התה החדש של ויסוצקי לילדים – תה ללא קפאין בטעמים מעולים. לאריזת התה מצורפת ערכת צביעה קומפקטית ומקסימה של דיסני, והבנות שלי נהנות לצבוע, לשתות ולקשקש בו זמנית (ככה זה נשים קטנות). אז כבר הכנתי לנו פעילות שלמה עם הכנת עוגיות. היה מושלם! מחכה כבר לפעם הבאה שירד גשם והקור ייתן לנו הזדמנות לזמן איכות מחמם ומתוק. איזה עוגיות הכנו? זה סיפור קטן נפרד שיופיע בסוף לצד המתכון.

מה שאני פחות אוהבת בחורף זה היובש. כל הבנות הפכו להיות אדומות מרוב יובש וקור. היובש ממש עשה להן כויות יובש ששרפו וגירדו. אפילו עפרי התינוקת המתוקונת שלי הפכה להיות סמוקת לחיים ולא בגלל שהיא התרגשה לראות אותי... התחלתי לחפש קרמים בבית ולרדוף אחריהן כדי להתמרח.

אז מה אני עושה כדי לטפל ביובש?

פניתי לחברה טובה שלי, אנה קובלסקי (ולס של סבון), כדי למצוא פתרון. לשמחתי הרבה היא בדיוק רקחה בכשרון המדהים שלה קרמים מיוחדים ליובש. צירפה עבורי גם שפתונים ומשחת אף לנזלת של עפריקי שלי. הכל במלאכת מחשבת, ארוז באסתטיקה מושלמת. כל מוצר מלא אהבה וכשרון, בניחוח מעולה. תענוג!

מאחלת לכולם חורף גשום וחם!

ועכשיו לסיפור-מתכון

בכיתה א' למדנו קבוצת ילדים קטנה בבית הספר המקומי של קיבוץ המעפיל. עדיין נשארנו במבנה של גן החובה שהיום נקרא צופית. לנו קראו אז "גן ה'". הגננת-מורה שלנו היתה ציפורה בר-ציון. והיא עשתה לנו פעילות אפיה והביאה את המתכון שלה לעוגיות סהרונים עם אגוזי פקאן. אנחנו כתבנו את המתכון במחברות שלנו ואני הבאתי את המתכון בגאווה הביתה. סבתא שלי התלהבה מהמתכון, אימצה אותו, ורשמה אותו במחברת המתכונים שלה תחת הכותרת "עוגיות סהרונים של חן". מאז בכל פעם שהיא אופה אותן אני נתקפת נוסטלגיה לימים ההם. וזה המתכון:

החומרים: ¾ כוס סוכר, 3 כוסות קמח, 200 גר' חמאה רכה, כוס אגוזים קצוצים.

אופן ההכנה: ללוש לבצק פירורי. לפעמים נדרש להוסיף מעט מים. להכין סהרונים ולאפות כ 20 דקות בחום בינוני.

בתיאבון!